במסכת ראש השנה (דף י"א עמוד א' ) נאמר: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל . דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על חודש ניסן.

א. פעמיים בלבד נכתב במקרא שמו של חודש ניסן . במגילת אסתר (פרק ג' פסוק ז') נאמר "בחודש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש וגו'". בספר נחמיה (פרק ב' פסוק א') נאמר: "ויהי בחודש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו".

ב. בתורה קרוי חודש ניסן בכמה שמות "החודש הראשון" "ראש חודשים" "חודש האביב" . נצטט: (שמות י"ב פסוק ב'):" החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לחודשי השנה" וכן (שמות ל"ד פסוק י"ח): "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות אשר ציויתיך למועד חודש האביב,כי בחודש האביב יצאת ממצרים".

ג. כפי הנראה ,כמו שמות חודשים אחרים השם ניסן הגיע עם שבי גלות בבל. מקור השם ניסן הינו בשפה האכדית שם המילה היא : "ניסנו" שמשמעותה בעברית "ניצן",פרח שפריחתו באביב כפי שנאמר בשיר השירים :"הניצנים נראו בארץ וגו'". חז"ל נתנו משמעות שונה ואמרו כי המילה ניסן מקורה במילה נס . חודש בו נעשו נסים רבים לעם ישראל. איכא דאמרי כי שם החודש "חודש האביב" הינה הרמז אב-י"ב,דהיינו החודש הראשון לי"ב חודשי השנה.

ד.למנין יציאת עמנו ממצרים חודש ניסן הינו החודש הראשון לחודשי השנה, כפי שאכן מציינת התורה "ראש חודשים ראשון הוא לחודשי השנה". במניין החודשים בו השנה מתחילה בא' תשרי, חודש ניסן הוא החודש השביעי. רבי אברהם אבן עזרא תומך בפירושו לעובדה כי חודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה וכך הוא כותב "וידענו כי מצוות רבות הן בתורה זכר ליציאת מצרים והנה ראוי חודש זה להיות תחילת חשבון ישראל".

ה. בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית ראש חודש ניסן היה ראש השנה למלכים ולרגלים. למאי נפקא מינה? אם מלך התמנה בחודש שבט ,כעבור חודשיים אנו מציינים שנה שניה למלכותו. לרגלים? סדר שלוש הרגלים מתחיל בניסן ואי לכך החג הראשון בשלושת הרגלים הינו פסח השני חג שבועות והשלישי סוכות. התוספתא כותבת כי ראש חודש ניסן הינו ראש השנה ל"שכר בתים" והכוונה כי אם כתב בחוזה השכרתי דירתי לשנה ולא פירט ,בבוא חודש ניסן הסתיימה השנה.

ו.לפי לוח השנה העברי הנוהג כיום ראש חודש ניסן יכול לחול אך ורק בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת. הלכות רבות ומנהגים שהפכו קבע, נוהגים בחודש ניסן. אין נוהגים לצום בניסן ובכל החודש אין אומרים תחנון.ישנה דעה האומרת כי חנוכת המשכן הייתה בא' ניסן, מכאן המנהג כי בתום תפילת שחרית קוראים מדי יום (תריסר ימים לפי מספר הנשיאים) את קורבנו של כל נשיא של שבטי ישראל.

ז. מנהג ייחודי נוהגים יהודי לוב ויהודי תוניסיה. הם מקיימים טקס בערב ראש חודש ניסן, טקס המכונה "בשישה" או "בסיסה". היהודים נוהגים לברך איש את רעהו בברכת שנה טובה וברוכה, כציון לכך שראש חודש ניסן הינו ראש השנה לפי המסורות הקדומות .

ח.אחד המנהגים המאד ייחודיים לחודש ניסן הוא "ברכת החמה" או בשם אחר "קידוש החמה". ברכה הנאמרת אחת ל-28 שנים בתחילת חודש ניסן . נאמר בברייתא "תנו רבנן, הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר "ברוך עושה בראשית" ואימתי הוי, אמר אביי: "כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה בתקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע " הכוונה שהברכה נופלת בתקופת ניסן בערב שבין יום שלישי לרביעי. נוסח הברכה שנאמר בטקס שנערך בניסן תשס"ט (8 באפריל 2009) נאמרה הברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית" אי"ה נזכה לאמר הברכה פעם נוספת בכ"ג ניסן תשצ"ז (8 באפריל 2037).

ט. המנהג הידוע יותר בחודש ניסן הינו "ברכת האילנות". ההלכה קובעת כי יש לברך על עצים המניבים פרי למאכל, עומדים ליד העצים (הברכה נאמרת אפילו הם בתוך שלוש שנות העורלה). ביסוד הברכה תודה לבורא עולם על השפע והיופי שברא בעולמו. עיקרה של הברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם ,שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות להנות בהן בני אדם". יש מחלוקות במנהגים השונים לברכה זו. להלכה היא נאמרת רק בחודש ניסן, והרוב נוהגים לאמרה בימי חול ולא בשבת או בחג. העדות הספרדיות מקדימות לברכה את המזמור "פתח אליהו" ולאחר הברכה שני פרקים מתהילים :"הללויה הללו את ה' מן השמים" וכן "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" ומססימים בקדיש. בעדות אשכנז פותחים בארבע מזמורי תהילים ולאחר הברכה פסוקים הקשורים בישוב הארץ , פרי הארץ מתוך ספרי עמוס, יחזקאל ועוד. יש עדות הנוהגות לאמר ברכת האילנות בא' דחול המועד פסח.

י. כמובן חג הפסח על כל הלכותיו ומנהגיו ,לפני ובמהלך החג , נחוג בחודש ניסן. באיסרו חג דשביעי של פסח נוהגים יוצאי ארצות המגרב (בעיקר יוצאי מרוקו) לחוג את ה"מימונה" חג שהשתרש בכל קהילות ישראל ובו הציון של אהבה ורעות בין משפחות וידידים. נזכיר, להבדיל, את ספירת העומר על הלכותיה ומנהגיה, שאנו מתחילים למנות במוצאי חג הראשון. את תפילת טל המסמלת ביהדות בוא הקיץ. לסיום נאחל לכולנו "חג כשר ושמח" ושנזכה במהרה להקריב קרבן פסח כמנהגו ,בבית מקדשנו.